נושאי עבודתי בתחום הזוגיות והמיניות
קשיים בחיפוש בן/ת זוג
קשיים בבניית קשרים מתמשכים
זהות מינית
קשיים במיניות
אהבות אסורות
זוגיות במשבר
אני בארה"ב בשנה הזו. מקיים את הקשר היעוצי באמצעות הטלפון האינטרנטי החינמי - סקייפי
ובאמצעות הווידאו-צ'אט
מפגש ראשון להתנסות ללא תשלום
תאום מועד ה"מפגש" הראשון ייעשה במייל, בעברית
לאחר מכן
העלות ליעוץ אינטרנטי מתמשך היא
85$
לשני מפגשים של 45 דקות
שאלות ומאמרים על ענייני זוגיות ומיניות
למה הוא עושה לה את זה
יש לי ידיד שעומד להתחתן בעוד כ- 3 חודשים . הוא יוצא עם הבחורה קרוב ל- 3 שנים . ידוע לי שיש לו ידידה במהלך 6 השנים האחרונות שאיתה הוא נפגש למטרת סקס בלבד.
שאלתי : למה הוא בוגד ?
ניסיתי לדבר איתו מס' פעמים על זה אבל כל פעם הוא התרגז על זה שכאילו אני שופטת אותו ומותחת עליו ביקורת . אז הפסקתי .
זו אמורה להיות התקופה הכי רומנטית עבורם (לפני החתונה). האם ייתכן שהוא לא אוהב אותה ? הוא לא מוכן לעזוב אותה כי היא "טובה אליו".
תסביר לי בבקשה: מה הדבר הזה?
תשובתי
אני לא בעסקי ניחוש, או בילוש אחר מה שמתרחש במוחו של אדם זה או אחר. אין אפשרות לענות לך באופן ספציפי על האדם המסויים ששאלת לגביו, ללא הכרות אישית איתו.
כן אפשר לתת לך השערות שנובעות מההבנה הכללית על התנהגות בני אדם בכלל וגברים בפרט:
הסבר ראשון, שהוא פשטני למדי, היא ההשערה אודות חוסר הרצון של הבחור לוותר על מיניות שטובה ונעימה לו. זהו הסבר ברמת התנהגות שמכונה "הרגל", שמסבירה גם שלל התנהגויות אחרות כמו השמנה עקב אכילת דברים טובים ומהנים, המשך עישון של סיגרים טובים, המשך לקיחת כסף מההורים עד גיל מופלג, וכו'.
הסבר כללי אחר, מורכב יותר, מסתמך על ההשערה שהגברים הם זן שסובל מביטחון עצמי נמוך ומחרדת פרידה ונטישה שאינה מתיישנת. בשל כך, רבים מייצרים שכבות ותופעות התנהגותיות רבות ומגוונות שנראות על פני השטח, ובעין בלתי מזויינת (כדברי שייקה אופיר המהולל) - כמשהו עוצמתי, כוחני (לפעמים מניפולטיבי ולפעמים בוגדני) , דעתני ופסקני. למעשה, לאור ההסבר הזה - רבים מהגברים טרודים בלחפש מענה לחששות הקיומיות שלהם, וכדרכן של חיות שאוגרות מזון, הם אוגרים משאבי חום אנושי, מין וסטטוס - שיהוו מפלט לעת צרה.
גרושין בקיבוץ
חברי וגרושתו גרים בקיבוץ בבתים נפרדים והילד נמצא לסירוגין פעם אצלו ופעם אצלה.
אני מבקרת את חברי כשהילד נמצא אצל אימו. כשיוצא לי לראות את הילד, אני משתדלת להתחבב עליו אך כל מה שאני עושה כדי להתקרב אליו לא עוזר. הוא עוזב את הדירה ברגע שאני מגיעה. יש לי הרגשה שאימא שלו ממרידה אותו נגדי. השאלה שלי איך עלי להתנהג ולקחת את הדברים, והאם אתה חושב שיש סיכוי שהילד יקבל אותי פעם למשפחה ושאוכל להישאר לישון ולגור בביתם גם כשהילד נמצא? ( הילד בן 10)
תשובתי
עניין ראשון: הציפיות שלך.
מערכת היחסים שבין המבוגרים המעורבים - היא מורכבת: יש את "הזוג ההסטורי", שזה ההורים שהתגרשו. יש את "הזוג החדש", שזה את והוא. ויש את "הזוג המוזר", שזו את וגרושתו.
והילד צריך לנווט בין כל אלה, בנוסף למערכת היחסים שלו עם הוריו, והוא (רק) בן 10.
אז אל תתבעסי על כך שהילד אינו מגיב כלפייך במהירות שאת מצפה לו.
ועניין שני: האחריות שלך.
מי שצריך לדאוג להתחבבות - זה האב, דהיינו החבר שלך, ולא את. תפקידך הוא להיות חביבה ולאפשר את העניין, אבל לא להיות אחראית לכך.
ועניין שלישי: החששות שלך אודות "המרדה".
היחסים עם האמא, על אף שאינם מתבצעים מילולית ופיזית - מתקיימים. מורכבותם רבה. החל ממה שאת אומרת, דרך מה שאת לא אומרת, וכלה במה שאת עושה ובצורה שאת נראית. לא ניתן לסייע במורכבות הזו ללא הבנה טובה של הניאנסים הדקים שצפים באוויר מדי פעם.
ולכן:
אם מערכת היחסים ביניכם משמעותית ושווה השקעה - טוב יהיה עבורכם לקבל יעוץ מקצועי. סיטואציית הקיבוץ, עקב הקירבה של כל המעורבים, הינה מאד יחודית ושברירית. זה נוח מבחינה כלכלית, ופחות טראומתי לילדים מבחינת הניתוק - אבל יותר מורכב וטעון רגשית וחברתית
תקוע, ורוצה עיצה שלא תעלה כסף
אני נשוי כחודש וחצי. לפני מס´ ימים היא "התפוצצה" ואמרה שזה נגמר
לא ברורות לי עדיין כל הסיבות אבל היא אמרה שהפסיקה להתרגש וכו´ ,ובגלל שלא הייתי יותר מפרגן תומך, מפרגן, וכו'. האם יש עיצה
תשובתי
עצתי הראשונה היא
עזוב את עם ישראל, שייעץ לאחרים, ולא לך. המהלך מסוכן
כל עיצה שתקבל תסתמך על מה שקרה למשה ולמושית או ליוני וליונה (כלשהם), וההשלכה מהם אליכם היא בגדר פנטסיה בלבד, ולכן לא סביר שתקלע לעניינך
עצתי השניה
בחן עד כמה קריטי והרסני מצבך, ולעומת זאת עד כמה זול, או יקר, יעלה לך לתקן אותו, בסבירות גבוהה - אם תסתייע במהלך מקצועי
מנסיוני עם זוגות "טריים" במצבכם, שהגיעו לפיצוץ שכזה, אני מניח שתהליך של אבחון מה שקורה ביניכם יכול לקחת שעתיים שלוש, וגג - עד ארבע. תהליך של הפקת "מפת דרכים" לתיקון הסטיות - זה עוד משהו של כמה שעות ספורות
אז כעת תשקול
תוכל לקחת עיצות מעם ישראל, או להכנס לתהליך מקצועי שיקח ביחד (נטו) יום - יום וחצי עבודה, לאורך כמה שבועות
בעלי לא מגיע לפוטנציאל איתי, ואני פוחדת
אני נשואה כ-10 שנים, ויש לי בעל מקסים ואוהב, שאותו אני מאוד אוהבת
הבעיה היא שהוא רוצה שנקיים יחסי מין לפחות יום כן יום לא. אבל: לא תמיד יש לי כח, או חשק. ואם קורה ש - 4 ימים לא עושים כלום, הו פשוט מתחרפן
זה מאוד מפריע לו, וגם, למען האמת, מאוד מחמיא לי - שבעלי חושק בי כך. אבל מה לעשות, אין לי כח אני עובדת, מטפלת בשני ילדיי המקסימים, ובלילה פשוט לא נותר לי כח לכלום. אני ממש פוחדת לאבד אותו. מה עושים
תשובתי
מיניות אינה צריכה להיות נתפסת אצלך כמס, או כחובה, או כמשהו שחשוב לך כי זה חשוב לבעלך אלא כמשהו שהוא טוב עבורך כמו עבור בעלך. כלל לא סיפרת על האספקט הזה, בכל הדיווח שלך
מיניות גם אינה צריכה להיות מה שמדלל כח, אלא ההפך: מה שמרחיב את חדוות החיים ואת אנרגייתהיום-יום. בעניין הזה אין הבדל בין המינים
יוצא מכאן, וזה למרות שאתם גדולים וטובים באהבתכם, כי סביר להניח שטוב להתבונן אל מכלול מערכת היחסים ביניכם, דהיינו: ידידות, שיתוף פעולה, תיגמולים הדדיים, תמיכה וגיבוי בצרות ה´פרטיות´, וכו וכו בתוך המכלול הזה יש כמובן להכניס את הרכיב החשוב של היחסים המיניים, ושוב לבחון: האם הוא ערוך כיאות. מתבקשת כאן חשיפת הנעשה מחוץ ל… וגם בתוך – חדר המיטות, דהיינו התבוננות אל התנהלות המיניות, באופן דקדקני, כדי לראות ´איך עושים מה´ (יש ספר בשם כזה, מהגורו של פעם, דן בן אמוץ...). ועל זה נאמר: לא להתבונן בקנקן, אלא במה שיש בו
ובמילים אחרות: טוב לגשת ל´בדק בית´ בעניין, באופן מקצועי. מוטב לעשות את זה כעת, כל עוד האהבה מזינה את המהלך, ולא, חלילה, תחושות של אכזבה וכעס
שאלה על אישה יפה
אנחנו בגילאי ה 40, ונשואים כ 12 שנה. כשהתחתנו הרגשתי מאושר מהמראה של אישתי. היא "חתיכה" אמיתית. כעת המצב, ומזה כמה שנים, שאני מרגיש רע עם זה. היא נשארה כזו, ואפילו יפתה. אני גידלתי כרס, ומרגיש ממש מוזר לידה. בטוח שהדברים הללו משפיעים גם עליה, כי לפי תחושתי – היא לא ממש מוטרפת עלי. זה הזיק גם למשיכה ולזיקפה שלי. מה עושים?
תשובה -
תחום סיוע אחד הוא בפן הפסיכולוגי, ששם כדאי למצוא נקודות רבות באישיותך שהן שוות מחיאות כף, ובכך לייצר תחמושת לתחושת הערך שלך. גילאי ה 40 הם ממש מתאימים לחשבון הסטורי שכזה, ואכן, אנשים רבים מתנסים במבט פרופורציוני על עצמם, ומתבוננים במה שהתחילו, מבחינת חייהם הבוגרים, ולאן הצליחו להגיע.
לעניין זה מתכנסים רבים רבים תחת המטרייה של תהליך בוננות פסיכולוגי מקצועי - כי הדברים הטובים לפעמים מתקשים לצוף, ואת הדברים הפחות מחמיאים מתקשים לרוב להפוך לאתגרים ברי השגה. אז הנה החלק הראשון של תשובתי: תתבונן אל עצמך, ובחן עד כמה אתה "איש חייל". תעשה מה שצריך ומה שאפשר כדי שתרגיש טוב עם עצמך, ואז תראה יותר טוב בעיניך, ובעיני זוגתך.
תחום סיוע שני הוא בפן הפיזיולוגי. משיכה קשורה למראה, ויש מה שהמראה מייצר ומשפיע על הדימוי העצמי ותחושת הערך האישית.
והמראה - הרי הוא אינו רק מתת שמיים. הליכה, שחייה, משחק, התעמלות, ואכילה נכונה – משפצים כל פיגורה. אין חוכמות. וגם אין קיצורי דרך, בדמות שינה עטופה בחגורות הרזייה, ויקיצה אל מסלול הדוגמנות.
אלו הן עשיות שצריך להשקיע ולהתמיד בהן, ואפילו לשלם – כי הטבע לא תמיד הטביע את זה בגנים. מדובר בשינוי הרגלי חיים, וכשעניין התפריט בא לסדר היום – מדובר בהרכשת הרגלי תזונה חדשים. גם כאן טוב להסתייע באנשי מקצוע, אם המהפכה אינה באה בקלות.
אז הנה החלק השני של תשובתי:
הדרך לתשוקה עוברת במסלול ההליכה. הזיקפה בוא תבוא כשתסתכל במראה על מה שמחולל בך הכרוב והגזר. יש להניח שאם הנישואין שלכם טובים – אישתך תכפיל ותשלש את הריגוש.
אהבה ומיניות: האם תמיד ביחד
אני ובן זוגי מנהלים מערכת יחסים מדהימה שמעולם לא חוויתי, אך לפני שלושה שבועות חווינו משבר שנמשך עד היום. הגורם למשבר, לטענתו, הוא חוסר פתיחות מילולית. חשוב לי לציין שהפתיחות במישור הרומנטי מדהימה אותנו כל פעם מחדש, דבר ששנינו לא חווינו במערכות יחסים הקודמות . אני רוצה לציין שאנו מכירם מזה 4 שנים, במשהו שהתחיל בתור לקוח וספק [שכרתי אצלו חדר] ולאחר מכן, משנפרדו דרכינו, היינו חברים הכי טובים בעולם ומן הסתם התקשורת שלנו היתה טובה מאוד. לאחר תקופה די ארוכה התחלנו להנות אחד מהשני . רק לפני שמונה חודשים החלטנו שאנחנו לא מוותרים, ומנסים להיות ביחד . אני מתנצלת מראש על ההקדמה הקצת ארוכה. שאלתי היא: איך זוג יכול לתקשר בפתיחות כזאת בסקס ולא בתקשורת המילולית? האם יכול להיות שמשהו באמת לא בסדר בקשר הנ"ל כפי שבן זוגי טוען??? אני בת 27 ובן זוגי 34. והכי חשוב - שאני אוהבת את מי שהוא. אודה לתגובתך
תשובה
מי שרוצה לכרוך ביחד, בכל עת, ואצל כל אחד, את עניין המשיכה הבינאישית עם עניין המשיכה המינית – מנסה לצרף ביחד שני תחומים שאמורים להיות משלימים זה את זה, אבל לא בהכרח
ההשלמה האישיותית ההדדית אינה "מדברת" באותה שפה באותן תחושות כמו ההתאמה המינית
עד כאן, משהו כללי. ולעניינכם שלכם: תבדקי הבדלים עקב פערי גיל, פערי תרבות, פערי מנטליות אודות נושאים כמו שוויון, כסף, מטרות בחיים - וכו´.
אם הכימייה המינית טובה, כדאי לראות את זה כנכס, ולא לוותר. ההתאמה האישיותית הרבה יותר קלה להסתגלות ולעיצוב מאשר ההתאמה המינית. יעוץ זוגי הוא התהליך המומלץ לשם כך.
אני קנאי
אני נשוי 15 שנה לאשה נאה ומהממת אבל אני מאד מקנא לה. כל יציאה שלה מהבית פשוט מטריפה אותי ואני רק חושב מה היא עושה, עם מי היא מדברת, על מי היא מסתכלת - ואולי? יש לה מישהו… קשה לי לחיות במתח ובחרדה הזו, ולפעמים אני אומר לעצמיף לעזעזל, עדיף להתגרש ולא לחיות כך. אני אוהב אותה אבל גם פוחד ממנה. מה עושים?
תשובתי
יש קינאה שהיא סממן אישיותי כוחני, וכנראה לא בזה מדובר, בהתאם לפרשנות שלי על פנייתך.
ויש קינאה שמבצבצת ומכרסמת יותר ויותר, ומערערת את התחושות כלפי בן/ת הזוג - שמקורה, בדרך כלל, בעירעור התחושות כלפי ה´עצמי´ שלנו.
לפעמים מדובר בהערכה העצמית על רמת הצלחה עסקית-מקצועית שנפגמת, לפעמים בדימוי הגוף שלנו שהולך ומתערער - ככל שהכרס הולכת ומשתפלת כלפי מטה, ולפעמים: ירידה בהערכת טיב החברות / האינטימיות / המיניות עם בן/ת הזוג - עקב שחיקה.
טוב תעשה אם תפרוס את תחושותיך בקול, בפני זוגתך. זוהי פעולת החיסון והתיקון העצמית, שטובה מכל. פעמים רבות במידה ולא מסתייע - ראוי לפנות לתהליך הוועצות פסיכולוגי מקצועי.
חשש מדיבור עם בעלי, וחשש מ ´לא´ לגבי דיבור עם פסיכולוג
אני מעונינת לשפר את מערכת היחסים עם בעלי, אבל חוששת לאמר לו את זה, כי קשה לי להביע את עצמי מולו
אני רוצה ללכת ליעוץ, אך חוששת ממה שבעלי יחשוב, כי כבר בעבר טען שליעוץ הולכים רק לפני גירושים, ושאם יש בעיה אז תמיד אפשר לדבר ולפתור יחד דברים. איך אני מתמודדת מולו?
תשובתי
אכן - יש צורך בקבלת החלטות הדדית, בכל דבר, כולל כמובן באשר לדרכי פתרון בעיות זוגיות, והוצאת כספים למען השבחת הזוגיות.
אבל...!
הפנייה שלך מתארת מצב שבו ה´לא´ של בעלך מהווה משהו עוצר ובולם את ה´אני´ שלך. כאן מדובר בבדיקת מה שלדעתך חיוני לך ולזוגיות שלך, ולכן אני מאמין כי נוצר כאן מצב זוגי שבו סביר לקבל שהפעילות שלך תהיה עצמאית – למען הזוגיות הזו. החלטה עצמאית מצידך של הוצאת סכום של 4-5 מפגשים עם פסיכולוג (שיספיקו לשלב הראשוני, שאותו אסביר בהמשך) - מהווה לדעתי חלק מתוך מרווח ההחלטות האישיות, שבתוך המרחב הזוגי ההגון וההוגן.
מטרת המפגשים האישיים שלך תהיה חיזוק יכולת ההבעה שלך מול בעלך. מדובר בכמה מפגשים שאת תהיי בהם הלקוח, ולא שניכם. במהלכם יש לבחון את כוחותייך והחוזקות שלך. ההשפעה הצפויה של המפגשים הללו תהיה על יכולתך להתחיל בדיבור שוויוני עם בעלך. סביר להניח כי זה לכשעצמו ישפיע על בעלך בכיוון של פתיחות כלפי תהליך יעוצי מקצועי.
ובמילים אחרות: תתחילי להוביל תהליך. תפסיקי להיות רק מובלת. קחי החלטה אישית על התחלה שהיא בהחלט סבירה. יש דברים קטנים שמתניעים תהליך. תזכרי שרק שינוי קטן מבדיל בין המילה ´מובלת´ למילה נובלת´ - וקבלי כח לפעול.
למה אני מחפש בחוץ
יש לי חברה כבר 6 שנים. האהבה בינינו רבה, ויש בינינו המון הערכה אחד כלפי השני. למרות זאת, כל השנים, ולאחרונה יותר ויותר, אני מסתובב בצ´אטים, במטרה אחת ברורה - למצוא מישהי שתסכים להפגש רק לפעם אחת, ליחסים מיניים, וזהו. סקס נטו. אינני מבין: מאיפה מגיע הדחף לזה? יחסי המין שלי עם החברה שלי נפלאים.
תשובה
תשובהמענה ראשון, מתייחס לתחושה שלך סביב הקשר המתמשך שלכם. אתה מדבר על הרבה שנים טובות, אוכן הנך עסוק בלמצוא את מי שתסכים לקבל אותך ואת המיניות שלך ללא עוררין, ומייד. בהחלט יתכן שמה שהגדרת כחברות טובה ומספקת – אינה בדיוק מה שהנך חש. ואם זה אכן כך – הרי הגיע הזמן לסיים את הקשר.
מענה שני מתייחס אליך, ולא אל הזוגיות שלכם:
יש כאלו שמתקשים ביצירת קשרים, וזה כנראה לא אתה. ויש כאלו, כנראה כמוך, שאינם בטוחים ביכולתם להשאר מושך ורצוי, דהיינו: מתקשים בשמירת קשרים בשל בטחון עצמי ירוד.
ואם לא כאן קבור הכלב, אז לך לראי, ושוב תתבונן בעצמך, בעקבות המענה השלישי:
יתכן ויש לך את תכונת הפרפר, שמסבירה לפעמים את התמשכות יחסי החברות לדורי דורות – רק כדי לא להתחתן. גם עניין זה מוצא את עצמו קשור לא רע לנפתולי האישיות הלא בטוחה בעצמה, שאינה יכולה להתחייב, ומחפשת כל הזמן חיזוקים חיצוניים, או ביטויים בוטים של שליטה וכיבוש.
תשובתי למצב כזה היא שלהיות פרפר ולהנות מהצוף זה אמנם נראה מעניין, מרתק ומתגמל – אבל מחקרים מלמדים אותנו שחרקים שעפים כל הזמן מאחת לאחת, נהיים עייפים, ומזדקנים מהר.
הסיכום של שלושת ההסברים להתנהגותך: מומלץ שתבחן עם איש מקצוע את שאלת "מי אני, ולאן אני הולך".
האם גברים אמינים? אני כן. והחבר שלי…???
אני בחורה בת 25 שיש לי חבר כבר חצי שנה...הכרנו דרך האינטרנט הוא בחור מקסים ומפנק ואנחנו מאוהבים ואוהבים
הבעיה: בזמן שהתחלנו לצאת והקשר כבר זרם והוא מהר לפתוח את ליבו ופיזר הצהרות על אהבתו עליי, והייתי פתוחה איתו עד הסוף בנוגע להרגשתי לזוגיות ובכלל - גיליתי שהוא פלירטט עם בחורות, באתר שבו הכרנו
היה משבר מאוד חמור, והיום אנחנו חיים יחדיו... הוא השתנה, והוא אוהב אותי מאוד ואני אותו. ובכל זאת אני חשדנית כלפיו היום, ובודקת אותו ואת הטלפון שלו.... ואני חוששת על העתיד איתו: האם הוא יכול לשקר לי שוב ?
תשובתי
אתחיל במשהו כללי לגמרי, מהחיים: קחי בחשבון שדבר זהה יכול להתפרש ע"י האחד כטוב, וע"י השני כרע
ולדוגמה: בואי ונניח שיש מי שהציעו לו עבודה, וסיכמו איתו - ולמרות זאת, המשיך והלך לראיונות.
מה ניתן לאמר עליו?
אפשר לאמר עליו שהוא זהיר ופיקח, ועד שלא יתחיל ממש - לא יקח צ´אנס לתקלות, ולכן טוב שיחפש משהו אלטרנטיבי. ואפשר לאמר עליו, שזו התנהגות לא עניינית, שמטרידה את מקומות העבודה האחרים, ויתכן גם שמעידה שהבנאדם לא מאמין לשום דבר, ושקשה לו להתחייב.
אז כעת נחזור אלייך ואל החבר שלך: הרי בהחלט יתכן שבתחילה הוא היה זהיר ולכן חיפש אלטרנטיבות! מדברייך עולה שכאשר הוא החל לחוש בביטחון איתך - נעשה לאדם אוהב.
ולכן לא נותר לי להציע אלא את המעבר מההתבוננות בחבר שלך, להתבוננות אלייך.
קחי את עצמך מול הראי, ותשאלי: למה זה בכלל עולה וצץ אצלך?
ואם לא תקבלי תשובות טובות - אולי טוב לשוחח שוב עם החבר על כך. ואם התעלומה לא תעלם - מוטב להמשיך את החיפוש בחדר הפסיכולוג. השורה הסופית שלי היא לגבי מה שלא כדאי: לא כדאי להמשיך בזוגיות שדומה למצבי שוטרים וגנבים.
הוא מקסים, אבל אינני נמשכת…
אני אמא לילדים מקסימים שאותם אני אוהבת עד לב השמיים. יש לי בעל מקסים שאוהב ותומך ועוזר ומנסה לדרבן אותי כל הזמן להגיע לפסגות חדשות. אך יש לי בעיה מאוד קשה: אני מאוד אוהבת את בעלי בתור בן אדם, שכן הוא אוהב, אכפתי ובעל תכונות טובות למכביר, אבל: אני לא חושקת בו! אין לי משיכה אליו.
אני בחורה שמרנית ומסורתית (דתית) לכן אני לא מעלה בדעתי בכלל את אפשרות הגירושין, ולעולם לא אעשה זאת . האם ישנה דרך שתגרום לי לעורר את התשוקה? אני מוכנה אפילו לנסות משקאות מעוררים. אני מאוד רוחנית (בעלי מאוד חומרי), ולכן מאוד חסר לי העניין של להיות מאוהבת עד מעל הראש בבן זוגי.
תשובתי:
ראשית, כמה מילים על המקור הפסיכו-חברתי שמייצר את תחושת המשיכה והעוררות המינית. אכן, היא תלויה וניזונה מתחושת אהבה ארוטית, ולכן נאמר כבר מימים ימימה שהסקס בא מהאזור שבין שתי העיניים, ולא בין שני הרגליים. העוררות של תחושת האהבה הארוטית היא, לכשעצמה, מעשה שאפשר ליצור אותו בצורה יזומה (וכבר נאמר בכתובים:…לעורר את האהבה עד שתחפץ…) באמצעות שילוב של גורמי משיכה פסיכולוגיים (שיר השירים הוא המקור האולטימטיבי) עם גורמי עוררות חושיים. יש באתר שלי כמה כתובים על העניין, והסיומת שלהם היא אודות שוקולד וגלידת וניל. הקליקו כמה מילים מתאימות במנגנון חיפוש המילים,
www.dr-yosi.com . לסיכום סעיף זה: טוב תעשו שניכם ביחד, או כל אחד מכם לחוד – אם תקדישו את המאמץ המתאים ליצירתה של האווירה שמעוררת את האהבה.
וכעת, כמה מילים על המקור הביאולוגי של העוררות המינית, שאותו ניתן לברר בשיחה פשוטה, שממש אין להתבייש ולדחות אותה, שיש לעשות - עם רופא המשפחה. תתענייני במצב ההורמונים שלך. יש גיל, ויש תרגיל – ואת זה עושים לנו ההורמונים.
ומילות הסיום לשאלתך, קשורות במה שהפסיכולוגים קוראים ´קוגניציה´, שזה מה שאת מייצרת כתפיסת עולם וכדפוס התייחסות. האם הסקס קשור במוחך לתחום ההנאה המותרת והרצויה, ולא הבזויה והמאולצת? האם האפשרות להנות מההנאה הזו הוא משהו שהאלוהים נתן כמתנה גם לך, ולא רק לגבר שלידך? האם טוב או לא לקנא באחרים על ההנאה הזו ולפנטז את מה שהם חווים? לסדרת השאלות הללו יש תכונה מעניינת: היא מוליכה הרבה אנשים אחורה לתקופת הילדות, וגם קדימה - לחדרו של הפסיכולוג. ומוטב לך: שעה אחת קודם…
האם הוא יצא מאיפוס? ואולי דווקא היא?
היום בעלי איכזב או
